"איך את בתחום הזה של שליטה ברגשות?"

זו אחת השאלות שאני אוהבת לשאול נשים לפני שהן מגיעות לליידיס. 

התשובות שאני מקבלת מהנשים בדר"כ מתחלקות לשני חלקים: 

1. "וואי, ממש רואים עליי הכל"
2. "אני פוקר פייס, לא רואים עלי כלום"

אז בעצם יש בליידיס נשים שנמצאות בקצה אחד, ושאר הנשים שנמצאות בקצה השני של אותו הציר.

מה בעצם מבדיל בינהן? בגדול, הנטיה הטבעית של כל אחת מהן. 

אבל המוח שלנו הוא גמיש – אנחנו יכולות ללמד את עצמנו דברים חדשים. אנחנו לא צריכות ללמוד משחק כדי להראות/להסתיר רגשות. שליטה ברגשות זה עניין של דבר אחד –החלטה. 

זה ההבדל בין "רואים עליי הכל" לבין "לא רואים עליי כלום". אני יכולה להחליט בכל סיבוב איך אני אתנהג במצב מסוים. אני יכולה לנסות דברים חדשים, לנסות לצאת מאיזור הנוחות שלי ואולי לגלות על עצמי דברים חדשים. 

האמונה ש"פוקר פייס" אלה פנים חתומות זה לא בהכרח נכון. 

אני יכולה להיות דברנית גדולה בשולחן, לצחוק ולפטפט ועדיין – להסתיר את מה שיש לי ואת מה שאני מרגישה. אבל בשביל זה נדרשת מיומנות מאוד גדולה של שליטה ברגשות, למעשה, זו אחת הטכניקות בה משתמשים המקצועניות.ים בפוקר. לכן אני מעדיפה את המונח של שליטה ברגשות ולא הסתרת רגשות.  

בסופו של דבר, המטרה היא שאנחנו נהיה אלה ששולטות ביכולת הזאת, ולא היא ששולטת בנו.

אה, וכמובן להנות.