כמה פעמים קרה לך בחיים שאת אומרת לעצמך "הלוואי ולא הייתי עושה את זה", או "הלוואי והייתי יכולה להחזיר את הזמן לאחור" או "איזה טעות". הראש שלך כפי שהוא כיום עבר תהליך של אילוף, גם אם זה עבור הרס עצמי. זה מה שראית כל החיים מסביבך, זה מה שקלטת מהסביבה הקרובה שלך וככה את פועלת. 

כיצד, אם כן, מפחיתים התנהגויות אימפולסיביות?

הדרך לכך כלל לא פשוטה, פעמים רבות מדובר בחוסר מיומנויות שליטה עצמית בסיסיות, וחוסר בהרגלים שהיו צריכים להינתן בגילאי הבגרות. עצות של "תחשבי מראש על התוצאות", "תמיד תספרי עד עשר" (בינינו) אינן מועילות כאשר אנחנו נמצאות בעיצומה של סיטואציה רגשית, זה אפילו יכול ליצור ריחוק ותסכול. במקרים אלו, על פי מומחים: "המפתח לשינוי התנהגויות אימפולסיביות הוא בדרך כלל חיזוק של היכולת להבין את הרגשות העומדים מאחורי התנהגויות אימפולסיביות".

איך זה מתקשר למשחק הפוקר? משום שהוא הוא כמו תמונת מראה המשקפת את ההתנהגות שלך מהצד,
התובנות מגיעות מיידית – כשאת כבר מחוץ למשחק אחרי שהפסדת פעם נוספת.

את מקבלת קלפים ואחרי כמה סיבובים שלא נכנסת, קיבלת: אס תלתן ושלוש לב. מבחינתך את ראית אס, משהו בך נדלק ואת ישר פועלת, אבל לא עצרת לרגע לחשוב על הקלף השני (הקיקר) שהוא פחות טוב. אז החלטת להיכנס למשחק, הימרת על הרבה ז'יטונים, שחקניות מתארות את זה – "נשאבתי", לא עצרת לרגע לקרוא את היריבות שמסביבך שממשיכות להעלות הימור ואפילו נראות מרוצות.
יכול להיות שיש להן קלפים יותר טובים? והנה הגעת למצב שבו את בALL IN שלך. התעלמת מכל סימני האזהרה שסביבך והנה את מחוץ למשחק.

ואז שוב אותה מחשבה, חבל שנכנסתי.

אמנם כאן מדובר במשחק, אבל מה קורה כשמדובר בחיים שלך? אם תראי בגד יפה, אבל הוא עולה המון את תקני אותו? הבגד היפה הוא למעשה האס והמחיר של הבגד זה השלוש – זה שמוריד אותך כלכלית. אז נכון שראית בגד יפה, אבל המחיר שלו הוא חלק בלתי נפרד מהחבילה. האם את יכולה להרשות לעצמך? חסר לך בכלל בגדים? מה עם המינוס שהבטחת לעצמך לסגור?

מתוך אימפולסיביות את יכולה להפסיד את כל המשחק, פעולה אחת שהיית משנה והיית נשארת בתוכו ואולי אפילו לוקחת אותו. זה יכול לתקוף אותנו בכל סיטואציה בחיים. אין לנו את התשובות לאימפולסיביות אבל תהיי בטוחה שפוקר ייתן לך את המודעות לבעיה.